היינריך היינה

מעטים האמנים שעוררו רגשי אהבה ושנאה כה עזים בקרב גרמנים מחד ויהודים מאידך, כמו המשורר המחונן היינריך היינה (1856-1797). היינה, שנולד למשפחה יהודית והתנצר מאוחר יותר, נודע בזכות שירתו הלירית, שנינותו, והסאטירה הפוליטית הרדיקלית שחיבר. רבים משיריו זכו לעיבודים מוזיקליים מאת רוברט שומאן ופרנץ שוברט. היינה היה מבקר חריף ונטול מורא של הגזענות והלאומנות הגרמנית. הוא נאלץ להעביר את מרבית חייו הבוגרים בגלות בפריז, אך מעולם לא הסתיר את שורשיו האתניים ואף דיבר בגאווה על מורשתו היהודית-גרמנית.

כבר בשנת 1917 החל שוקן ללקט את מה שהפך בהמשך לאוסף הפרטי הגדול בעולם של יצירות ומכתבי היינה. בשנות השלטון הנאצי, כשספריו של היינה הועלו על המוקד ברחובות, הוסיף שוקן לאמתחתו את צוואתו של היינה, בכתב יד, ואת מסכת המוות המפורסמת שלו. על קיר משרדו בספרייתו בירושלים תלה שוקן שורות ששירבט היינה בכתב ידו בגלותו בפריז: “העולם מלא בחטא ובמידה רעה… נידונתי לגלות… להלך בגיא צלמוות”.

בשנת 1956 הציגה ספריית שוקן תערוכה בינלאומית של כתבי היינה. מוספי ספרות ועיתונים, בהם עיתון הארץ, ציינו את האירוע בתרגומים עבריים חדשים של יצירות המשורר. כמה שנים לאחר כך יזם נשיא צרפת שארל דה גול את רכישת אוסף היינה. כיום מוצג האוסף שצבר שוקן בספרייה הלאומית בפריז, העיר שאירחה את היינה בשנות גלותו.