ספרית שוקן
בשנת 1933 עזב שוקן את גרמניה הנאצית, והעתיק את מקום מגוריו לירושלים. הוא הזמין את אריך מנדלסון, האדריכל האהוב עליו, לעבור גם כן לירושלים, וסייע לו להקים סטודיו ובית בטחנת רוח עתיקה בשכונת רחביה. שוקן שכר את מנדלסון לעצב בית מגורים חדש עבור המשפחה, ברחוב בלפור, ומולו, ספרייה שתאכלס את אוספי האומנות והספרות הנרחבים שלו. מנדלסון החליט לעצב זוג בניינים שישקפו “אחדות אורגנית וגאה בין הציוויליזציה המודרנית ובין ירושלים העתיקה”.
נאמן לגישתו הטוטאלית לאדריכלות, עיצב מנדלסון כל פרט בספרייה: שולחנות קריאה, כיסאות, מנורות, דלתות, ידיות, מעקות, ואפילו מזוזות בסגנון הבאוהאוס. גרם מדרגות אלגנטי, תחום במעקה פלדה, הוביל מקומת הקרקע לחדר קריאה רחב ידיים שכוסה כולו בסְפִינֵי עץ לימון. חתימת האדריכל – חלון אליפטי הבולט החוצה ממעטפת המבנה – מציפה עד היום את חדר הקריאה הראשי באור טבעי.
אוסף הספרייה התבסס על 60,000 הכרכים שצבר שוקן, בהם מהדורות ראשונות יקרות ערך וכתבי יד יחודיים. שוקן תכנן מבצע מורכב שבמהלכו הוברחו כל ספריו מגבולות גרמניה, והועברו לספריית שוקן בירושלים. זהו אוסף היודאיקה החשוב ביותר ששרד את מלחמת העולם השנייה. בטקס הפתיחה החגיגי של הספרייה תיאר שוקן את שותפותו בת העשור עם מנדלסון. הוא סיפר כיצד “איש העסקים החסכן והאדריכל האמן פיתחו שיתוף פעולה שנצרף במאבק תרבותי”. בהביטו קדימה, קיווה שוקן כי מבקרי הספרייה בעתיד יזכרו כי “פעם היה אדם שיצר את כל זאת”.
מנהלה הראשון של הספרייה היה יעקב קצנשטיין. עם פתיחתה, הפכה הספרייה למקום מפגש לכינוסי ספרות וחברה – המרכז האינטלקטואלי הנוח והמסוגנן ביותר בירושלים. סופרי העיר ומלומדיה קיימו בספרייה הרצאות בתחומי עניין שונים, שכוונו הן לחוקרים והן לקהל הרחב. אלה כללו את אלזה לסקר-שילר, גרשום שלום, הוגו ברגמן, ווורנר קראפט. אחד מרגעי השיא הייתה הרצאה של שוקן עצמו, בשנת 1939, אודות הסופר הרומנטי השנוי במחלוקת בן המאה ה-18 ז’אן פול.
רחלי אדלמן, נכדתו של שוקן, זוכרת את סיוריה באוצרות הספרייה כילדה, יחד עם אביה, גרשום שוקן: “ראי את הגדות הפסח על עיטוריהן המרשימים; הן עוצבו כדי למנוע מילדים להירדם במהלך הסדר… והנה סיפורי חייהן של משפחות יהודיות, כפי שנכתבו על דפיהם הפנימיים של סידורי תפילה בני מאות שנים: מי נולד, מי בא בברית הנישואין, ומי נפטר… האם ידעת שכריסטופר קולומבוס היה יהודי מגנואה? כך חושף ספר בן 500 שנה… והנה כתב היד של אלברט איינשטיין על תורת היחסות… הביטי בתחריטיו של ויליאם בלייק לספר יונה…” וכן הלאה והלאה.
שוקן הוריש את ספריית שוקן ואוספיה לבנו גדעון שוקן. בשנת 1961 תרמה המשפחה את הספרייה ל- Jewish Theological Seminary (JTS), מכון מחקר מוביל למחשבה יהודית מודרנית. כיום מוסיפה ספריית שוקן לפעול בבניינה המקורי בירושלים, תחת ניהול ה- JTS. אוסף האינקונבולות של שוקן נתרם לספרייה הלאומית, ושוכן כיום בגבעת רם בירושלים.
