גרשם שלום

גרשם (גרהארד) שלום, מתמטיקאי צעיר ומבריק, הפתיע את מוריו והוריו כשהודיע להם שהחליט להקדיש את זמנו ומרצו לחקר השפה העברית ותורת המיסטיקה היהודית – הקבלה. שוקן פגש בשלום בן ה-21 בשנת 1918, והתרשם עמוקות מחריפות שכלו ומתעוזתו של המלומד הצעיר. הוא החל להיפגש עם שלום לעיתים קרובות, ולתמוך בעבודתו. תמיכתו התחזקה לאחר שבשנת 1923 עבר שלום לירושלים, שם התמנה לפרופסור באוניברסיטה העברית ולמנהל מכון שוקן לחקר הקבלה.

בשנת 1933 מימן שוקן את שלום, בחוזה ארוך טווח, לחקר ותאור ההיסטוריה השלמה של הקבלה. לאחר עבודה בת עשר שנים, הניב הפרויקט את יצירת המופת זרמים עיקריים במיסטיקה היהודית, שפורסמה ב- 1943 ע״י הוצאת שוקן בתל אביב ו- Schocken Books בניו יורק. הפילוסופית חנה ארנדט, עורכת הוצאת שוקן האמריקאית, כינתה את הספר “מחקר מרשים של תפקיד המיסטיקה בחיפוש אחר משמעות החיים, בפרט הקיום היהודי.”

שוקן חיבב את גרשם שלום, והעריך את פועלו האינטלקטואלי. הוא מימן את נסיעות המחקר שלו, סיפק מלגות מחייה לתלמידיו, ורכש עבורו כתבי יד נדירים. כמו כן מינה אותו לנהל את המכון לחקר הקבלה שהקים בירושלים. בשנת 1940 אמר שוקן בהרצאה כי אם יש “אדם אחד בעולם בו הוא מקנא” הרי זה גרשם שלום: דרכו בחיים, אופיו, ועבודתו. בשנת 1981 העניקה ממשלת גרמניה לשלום את מדליית Pour le Mérite, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר של המדינה.