חזון חברתי
שוקן קורץ מהחומר של ענקי התעשייה של המאה העשרים, בדמות גיבורי הספרים של הוראציו אלגר. הוא הקים במו ידיו אימפריית עסקים ומדיה, אך לעולם לא שכח את העיירה הקטנה ואת חיי העוני והמצוקה מהם צמח. כל פעילותו העסקית אופיינה ברצון לעצב את טעמו של קהל לקוחותיו כחלק מתהליך של מוביליות חברתית, ולשחק תפקיד מכריע בשיפור איכות חייהם. שוקן התנגד נחרצות לחיקויים של מוצרים יקרים, וטען כי תרבות הקיטש מאחזת את עיני הצרכן ושוללת ממנו את פירות המדע המודרני. שוקן האמין שטכנולוגיות חדשות מאפשרות לא רק ייצור המוני ואיכותי, אלא גם עיצוב נועז ברוח הבאוהאוס והוורקבונד (Werkbund) בתמחור שווה לכל נפש. אף מתחרה עסקי לא היה מחויב כמוהו לחינוך הצרכן ולשיפור כח הקנייה שלו.
גישה זאת התאימה בדיוק לרוח התקופה, בה המוני אנשים נחלצו ממעגל העוני והתחילו להתבסס מבחינה כלכלית. נוצר פלח שוק חדש שנזקק לא רק למגוון מוצרים חדשים, אלא גם לתפישת עולם אסתטית חדשה ורעננה.במהלך אידיאליסטי שנראה נאיבי אך הוכח כנכון, החליט שוקן לנצל את חנויות הרשת כפלטפורמה להפצת רעיונותיו החברתיים וחזונו התרבותי, ולשלבן עם פעילות ההוצאה לאור שלו. הוא הקים מחלקות ספרים בחנויות הרשת, ושאף להפיץ רעיונות ותובנות יחד עם בגדים וכלי בית. כדי להנחות את ציבור לקוחותיו במבוך הרעיונות החדשנים של המאה העשרים, גייס שוקן מומחים שניסחו מדריכים תמציתיים בנושאי אמנות, חברה, מדע, פסיכותרפיה, ואפילו היגיינה מינית. כמה מן החוברות הללו, שזכו לפופולאריות עצומה, היו נועזות במיוחד לתקופתן. לדוגמא, החוברת “לימוד עצמי לאזרח הפעיל” הטיפה לרעיונות סוציאליסטים, ונכתבה ע״י סופר פציפיסט ואנטי-לאומני. חוברת אחרת טענה שאחד מתפקידי המדינה הוא להגן על היחיד מפני כוחות שוק חסרי המעצורים. הפעילות של שוקן שילבה יוזמה חופשית עם רגישות חברתית, והקדימה כמעט במאה שנה רעיונות דומים של כלכלנים מובילים בני ימינו.
