עיצוב גרפי

עיצוב גרפי מוקפד ואסתטי מילא תפקיד מרכזי בכל אחד ממיזמיו של שוקן. בהשראת הסגנון הגיאומטרי הנקי של האמן ההולנדי פיט מונדריאן, שירבט שוקן את הסמליל של רשת החנויות שהקים, ואת כותרות ניירות המכתבים וחשבוניות העסק. הטיוטות של שוקן גובשו לעיצובים סופיים על ידי אמני הבאוהאוס ובראשם מוהולי-נג’י, שעיצב גם את כרזות ופרסומות הרשת ואת תגי המחיר של מוצריה.

הניהול הגרפי של הוצאת Schocken Verlag התחלק בין מוריס (משה) שפיצר, שהחזיק בתואר דוקטור לסנסקריט, ומקס מילר, מעצב דגול ולשעבר מוציאו לאור של הירחון הסוציאליסט. ספרי ההוצאה זכו לשבחים על הטיפוגרפיה, העטיפות, והכריכות שלהם. מומחיותו של מילר התבטאה בעיקר בפרסום ספרים רב-לשוניים, שהיוו אתגר מיוחד למכונות הסידור והדפוס בנות התקופה. כשהורו הנאצים על מעצרו בשנת 1943, הקדים אותם מילר ושלח יד בנפשו.

לאחר שהקים את בית ההוצאה לאור בתל אביב, שכר שוקן את שירותיה של המעצבת הגרפית פרנצ׳סקה ברוך כדי להחיות ולעצב גופנים עבריים מודרנים. ברוך התבססה על עבודתו של המדפיס הוונציאני בן המאה ה-16 דניאל בומברג, ועיצבה משפחת גופנים חדשה שזכתה לשם ״אות שוקן״. כמו כן עיצבה את הסמליל המפורסם “הארץ”, המשמש את העיתון עד עצם היום הזה.

אות שוקן התקבלה בהתלהבות ע״י הטיפוגרף המומחה מרדכי נרקיס, שכתב כך: ״עם פרסום זכרונותיו של נשיא מדינתנו בהוצאת שוקן זכינו להפתעה נעימה: הספר נדפס באות חדשה. ליתר דיוק: אות ישנה ששבו וחידשוה. ובאות זו שהיתה לי הפתעה ראיתי גם אמת מידה לאומץ לב צבורי, להעזה – לשוב ולהביא אות חדשה לבית הדפוס העברי, לשוב ולהזכיר לקורא היהודי שבאות העברית היתה פעם חיוניות, ריתמוס, וחן רב. משהתענינתי, נודע לי למי יש להודות על החזרת עטרה זו ליושנה: הוצאת שוקן היא שהצליחה להניע את חברת מונוטייפ הבריטית לחתוך את המטריצות בשביל אות זו. עורך הארץ גרשום שוקן היה היוזם, והגברת פרנצ׳סקה ברוך רשמה את האות ועמלה בה… לעושי המעשה הזה – יישר כח!״