קארל וולפסקהל

המשורר והמתרגם קארל וולפסקהל (1948-1869) נולד למשפחה יהודית מיוחסת, ששורשיה בגרמניה עוד מימי שארל הגדול, לאב שהיה חבר פרלמנט. הנאצים תיעבו את וולפסקהל משום שטען כי הוא מדבר בשם “הנפש הגרמנית”, ובשנת 1933 רדפו אותו אל מחוץ למדינה. שנה לאחר מכן פרסם שוקן בברלין את הפואמה החתרנית של וולפסקהל הקול מדבר. שוקן תיאר את היצירה כ- ״מופת של יוצר תרבות אירופאי” שאולץ להיות גולה מארצו.

שוקן העריך מאד את כישורי התרגום של וולפסקהל. “כמתרגם של יצירות מימי הביניים”, כתב, “הוא מסוגל ליצור ספרות יוצאת דופן”. הוא התפעל כיצד חושיו הפואטיים של וולפסקהל מפיחים חיים חדשים “בהמנונים, בדרשות הדתיות, ובחיוניות לפני האל”.

בנוסף לתרגום ולכתיבה, צבר וולפסקהל אוסף ספרים בן 8,000 כרכים, שהתמקד בקשר ההדוק והעמוק בין התרבויות הגרמנית והיהודית. לאחר שוולפסקהל אולץ לעזוב את גרמניה, הציע לו שוקן שכר חודשי לכל החיים, בתמורה לאוסף הספרים שלו, שנשאר תקוע בברלין. בקניית ובהעברת האוסף לירושלים הציל שוקן את הספרים מגזל ומחורבן בידי המשטר הנאצי.